היה נזיר ודאי. הנה לאחר פרשת נזיר באה פרשת ברכת כהנים, שבה מצוה ה' דרך משה רבנו לאהרון הכהן ולבניו לברך את ישראל, ולא ישירות לאהרון. וזה יורה על מעלת משה רבנו, אשר גבהה מעל כהן גדול. ומה היא המעלה? בספר מעיין חכמה המיוחס למשה רבנו כתוב בתחילתו כך: "זה ספר מעיין החכמה, שנתן מיכאל לפאלי, ופאלי למשה רבנו, ומשה רבנו גלהו להתחכם לדורות". המלאך פאלי שדרש למשה רבנו, הוא המלאך שדיבר עם מנוח, כנזכר בשופטים יג,יח: "וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יְהֹוָה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶּלִאי", והוא משל "מלאך הנזיר", דהיינו אותיות רזין, שהן סודות התורה הקדושה.

על כך שמשה רבנו היה נזיר לומדים אף מפרשת נשא. כותב מהר"מ אלשיך בפירוש פרשת נשא פרק ו, וזה לשונו: "הנה הורה הוא יתברך, כי חיוב מוטל על גדול הדור להזהיר את עצמו לפרוש ולקדש עצמו גם במותר להם, למען זכותם לקדשם עד יהיו קדושים לאלהיהם. וזה אם הדור ראוי, לא יחוש מלזרוק מרה ולדבר בקושי ככל אשר עשה משה אל בני ישראל סמוך למיתתו, כי ראה צדיקים היו, ויכבד את עול סבל מוסרו עליהם בדברים קשים: מקציפים הייתם, ממרים הייתם, אך אם יראה כי יבעטו, ידבר להם בלשון חיבה ודברי מוסר השכל, ואם אלה לא יסכון, לא יתייאש וימשוך ידו, כי אם הכלל לא יקבלו, יבקש לו יחידים להזהיר אחד אחד, ולא יבצר מהמצא איש אחד מעיר ושנים ממשפחה ישמע בקולו, ואם יוציא יקר מזולל, כפיו יתברך יהיה. וזה מאמרו יתברך פה: דבר אל בני ישראל, שהוא דבר לשון קושי לקדש עצמם, ואם תיראו שיבעטו בקושי, אז: ואמרת אליהם, בלשון אמירה, הוא לשון חיבה, וזהו: ואמרת אליהם. ואם גם זה לא יסכון למו, לך אל הפרטים ובקש: איש או אישה כי יפליא".

וכן כל ישראל לאחר יציאת מצרים היו נזירים, וזה הוא הכוח שעזר להם להיטהר ולעלות ממ"ט שערי טומאה עד מעמד קבלת התורה. ויש סוברים שזהו השורש למנהג ישראל האוסר להסתפר באלה מ"ט ימים שבין פסח לשבועות. על שכל עם ישראל היו אז נזירים נאמר בספר דברים כט,ה: "לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם". אבל בחטא העגל חיללו את ברית הנזירות, ושתו יין, כמו שנאמר בספר שמות לב,ו: "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק". העולות באו להתיר להם תספורת, והשלמים באו להתיר להם כל היוצא מן הענבים, ואז עבדו עבודה זרה.